לאן דוהרת המרכבה



בגלי צה"ל דיווחו השבוע כי הצבא, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות עסוקים בשדרוג טנק המרכבה סימן 4. מהידיעה עולה כי מדובר בשיפור מערכות ההגנה של הטנק וכן בתוספת אמצעים אלקטרוניים לדיוק הירי. מה טעם ראה הצבא לדווח על התכנית 3 שנים בטרם תסתיים? לך תדע.
לישראל יש יותר מ – 3,000 טנקים. אומדן זהיר על עלות השידרוג מגיע לכ-100,000 שקל לטנק. הנה לכם ארוחה של 300 מיליון.


לפני כשנתיים פירסם הג'ורנל אוף מיליטרי אופריישנס מאמר לציון 100 שנות טנק. המאמר, איך לא, מסביר את נחיצותו של הטנק גם בעצם הימים האלה.
איך שורד הטנק על אף שיש כל כך הרבה כלי נשק זולים שיכולים לחסלו? איך הוא שורד כאשר הלחימה היא בתוך עיר? התשובה של הכותב היא "הצורך המתמשך של הכוחות הלוחמים בשילוב של תנועה, כוח אש והגנה".
אתחיל את הדיון בכך שאין לי מושג בצבאיות ובמיוחד לא בטנקים. ומסיבה זו אני נטפל למילת המפתח במאמר: "תנועה". והשאלה היא לאן אנחנו רוצים לנוע עם הטנקים.

בערבות סעודיה

רוצים לכבוש מחדש את סיני? או לנוע במדבריות סעודיה אהובתנו? כנראה שלא. האם יש חשש שטנקים סעודים ומצריים ינועו לשחרור אל-קודס? פחחח. האם המלך הירדני יתקוף אותנו?  אולי סוריה תשנס מותניה המחוררים ואנחנו נצא בסערה לכבוש את דמשק? את לבנון כבשנו כבר פעמיים ותודה לאהוד ברק ואהוד אולמרט שהתקפלו משם. אולי נכבוש את עזה? אפילו הפסיכי שמשמש אצלנו שר ביטחון לא מציע את זה אלא רק לחסל את ראש החמאס, איסמעיל הנייה.

יש עוד יעד אחד והוא האויב האולטימטיבי: איראן. אבל אפילו צמד מטורפי תקיפת איראן – נתניהו וברק – לא העלו את הרעיון המבריק הזה במוחם הקודח.
אפשר לחשוב על יעד ראוי לכיבוש. דרום סוריה לאורך הגולן כדי למנוע מחיזבאללה לתפוס את השטח עליו מתקוטטים  אסד ומתנגדיו. התחממות הגבול שם מלמדת שהצבא הסורי מתחיל לגלות עליונות גם באזור הזה, על אף הסיוע הישראלי ל"סונים המתונים". 
לכבוש, כדי להתגונן, או לא?
בקיצור: אין לאן לנוע בטנק.
אחרי הנבירה המייגעת הזו בנבכי הטנק הגיע הזמן לאופציה האיראנית.

ברית המיעוטים

נכון שגם בלי האופציה האיראנית יש טעם רב לשמור לכל היותר 400 טנקים ואת השאר למכור לאיזה דיקטטור מנוול אוהב ישראל או פשוט לגרוט.
אבל האופציה שווה בדיקה. עכשיו, במיוחד אחרי שהדיקטטור המצרי נפגש עם נתניהו ובוז'י והוא חבר של המלך הסעודי חובב זכותו של העם היהודי להקים בית לאומי בארץ ישראל – כלומר אנחנו עם ה"סונים המתונים" ונגד ה"איסלאם הקיצוני" שמזוהה אצלנו עם איראן. אולי יש סיכוי שהדיקטטור של קטאר לא ייכנע לאולטימטום והסעודים יפלשו. ואם ירצה השם ייסגרו סוף סוף את אל ג'זירה המנוולת. ובא לסונים הגואל.

היו ימים יותר מעניינים בתולדות הציונות. האם האיראנים בעד חיסולה של מדינת ישראל? בערך כמו שאנחנו בעד חיסול המשטר האיראני: הרבה מלל ומעט מעש. הציונות זה האנטי דגל שלהם. האויב האיראני זה האנטי דגל של ממשלת ישראל. מנופפים באנטי דגלים עם ובלי לשרוף אותם. ובפועל? משחקים ב 2 דגלים כמו בתנועת נוער.
מנחם בגין חשב שהוא בונה "ברית מיעוטים" עם מנהיג הפלאנגות הנוצריות בלבנון. ואין כמו הברית בין היהודים והדרוזים שרובם גם חברים של אסד שהוא, ועדתו העלווית, חברים של איראן. שלא לדבר על כך שאיראן היא האקס המיתולוגי של ישראל. ואם יתברר כי החמאס אכן מתחבר למצרים ולחברותיה יש סיכוי לפריש-מיש אזורי.

שיצליח? שווה בדיקה.

 והרבה יותר שווה מאשר להסתבך עכשיו במלחמה בדרום סוריה שכנראה רק בשבילה אנחנו מחזיקים אלפי טנקים מיותרים.




שתפו: