מצע לא ימני – מיסוי



שני חוקרים מבנק ישראל, עדי ברנדר וערן פוליצר  פירסמו לא מכבר ממצאי מחקר שמצא כי אין בסיס לטענה שישראל נמצאת "בצד הלא נכון של עקומת לאפר". בתרגום מכלכלית לעברית: אפשר להעלות מסים מבלי לפגוע בתפוקה הכוללת.
ארתור לאפר הוא כלכלן אמריקאי מהזן הימני ובנימין נתניהו נמנה על מעריציו. בימים שכיהן כשר אוצר היה נתניהו שולף את לאפר כהוכחה הניצחת בצורך להוריד מסים. לאפר טען שאם מעלים מסים "יותר מדי" המשק מגיב בנסיגה, ותקבולי המס והפעילות צונחים. מאז התפרסמו הרבה מחקרים שמצאו כי אין מדינה אחת שנמצאת בסכנה שכזו. כעת הצטרפה ישראל  לגוש המדינות  האנטי-לאפר אלא שהפעם נתניהו הוא ראש ממשלה.

שתי סיבות מדוע צריך  שינוי דרמטי במערכת המס: האחת  ממשלת ישראל פועלת בגירעון מתמיד. גירעון מחייב את הממשלה ללוות והלוואות צריך להחזיר.  כמה הלוואות? מדי שנה כשליש מהתקציב הולך לפירעון חובות. אלמלא הגירעונות התופחים לא היה כל צורך בהכבדת נטל המס.
הסיבה השנייה היא שמערכת המס אמורה לייצר יותר שיוויוניות ולמזער נזקים שה"שוק החופשי" מייצר – זיהום וגודש בכבישים, למשל.
הנה על כן כמה הצעות איך לתקן את מערכת המס. 

ראשית, מסים שלא קיימים עתה:

1.    יוטל מס ערך מוסף על טיסות לחו"ל ועל רכישת שירותי תיירות בחו"ל. היום מי שטס לאילת משלם מע"מ על הכרטיס, אבל מי שטס לאתונה – פטור. היום מי ששוהה במלון בתל אביב משלם מע"מ. בלונדון הוא פטור. הדרך הפשוטה לגבות את המס בלי להסתבך עם רכישות באינטרנט מספקים בחו"ל היא להטיל מס נסיעות בסכום קבוע על מי שיוצא את הארץ – ביבשה, בים ובאוויר.

2.    היום מי שבונה בית חדש משלם מע"מ. אבל מי שקונה מניה חדשה – פטור. למה? ככה.

3.    מס קניה על נזקים. יש אצלנו מס על מכוניות ומס על דלק וההיגיון שמאחוריהם הוא שהמשתמש בשני המוצרים האלה גורם נזק לזולת. המס בא לגבות  תשלום מהמזיק.  אלא שמיסוי הרכב בישראל לא מתקרב לנזקים, אף שהוא גבוה מאשר במדינות אחרות. הדרך הנאותה היא לחייב כל רשות מקומית להטיל מס גודש – מס על צפיפות כלי רכב. מי שייכנס למרכז אחת הערים  בין שבע לעשר בבוקר ובערב ישלם, נניח, 20 שקל. מי שיעבור במרכז העיר בשעות אחרות ישלם מחצית הסכום.

4. מס קניה על מזיקים צריך שיהיה מוטל על גם על מוצרי מזון שידוע נזקם: סוכר ושומנים, למשל. סוכרת ומחלות לב ודם הם גורמי תחלואה מרכזיים. במערכת בריאות פרטית יכול אדם להזניח את בריאותו ולשאת בהוצאות הטיפול. במערכת ממלכתית, בה ההוצאה היא ציבורית, חובה לצמצם בנזקים ידועים.

5.    מס ירושה.

6.    לצורכי מס כל העסקים ימוסו על בסיס מזומן. תבוטל האבחנה בין הוצאה הונית ושוטפת.

7.    יוטל "מס מוניטרי" על רכישה ומכירה על מניות, אגרות חוב וכל נייר ערך לרבות מטבע זר. שיעור המס נועד למנוע תנודות יתר בשווקים הפיננסים.

שנית, שינויים בהסדרי מס קיימים:

8.    ביטול התקרה לגביית דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

9.    ביטול הניכויים והזיכויים במס ממי שהכנסתו החודשית היא יותר  מפי 5 מהשכר החציוני (בערך 30,000 שקל לחודש).

10.   קביעת שיעורי מס של 60, 70 ו 80 אחוז להכנסות חודשיות מעל 50,000, 70,000 ו 90,000 שקל.

11.    מס על הכנסה מדבידנד, ריבית ומס רווחי הון יהיו בהתאם לשיעור המס השולי של המקבל. מקבל זר – אדם ותאגיד כאחד - ישלם מס בשיעור המס המירבי.

12.    דמי ביטוח לאומי ומס בריאות יחולו על כל הכנסה שחייבת במס הכנסה.

שתפו: