כסף לא חינוכי


בואו נדמיין שני בתי ספר שבהם אותו מספר כיתות והתלמידים באים מאותו מעמד חברתי-כלכלי. לפי נוסחת ה"תיקצוב הדיפרנציאלי" שעליה הודיע לא מכבר שר החינוך, שני בתי הספר יקבלו ממשרדו תקציב זהה. שאלה: לאיזה  משני בתי הספר  תקציב יותר גדול?

השאלה נראית תמוהה כאשר מניחים שהתקציב שנותנת הממשלה הוא שווה אבל היא מאוד רלוונטית ואקטואלית. 
לפני כמה שנים התפרסם הספר "הכלכלה הפוליטית של הרשויות המקומיות" שחיברו אבי בן בסט, מומי דהן, עדית סדן-סמט ויניב ריינגוורץ. הנתונים הם מ 2006 – כך שאולי השתנו המספרים, אבל הנתונים היחסיים עדיין תופסים.  הם מצאו כי הממשלה תיקצבה את הרשויות המקומיות בסכום של כ – 4,400 שקל לתלמיד לשנה בממוצע. ההבדלים שבין הרשויות לא היו גדולים במיוחד. אבל גם אם הממשלה  היתה מגדילה ב – 30% את תקציבי הרשויות המקומיות החלשות (מבחינה חינוכית) תמונת המצב לא היתה משתנה דרמטית: עדיין בית ספר באזור ממעמד כלכלי-חברתי גבוה קיבל בפועל פי שניים יותר מהסכום שהקציב משרד החינוך. בית ספר במעמד כלכלי-חברתי נמוך קיבל בפועל רק  5-10% יותר.


קיבל ממי?


ראשית, יש את הסעיף הקרוי "אחר". הוא מעניין גם כאשר לא יודעים במה מדובר.  זה  סכום של כ-500 שקלים לתלמיד- שווה ערך לכל הסכום שבית ספר בתחתית הסולם מקבל ממקורות לא ממשלתיים -  אותם 10%. אולי מדובר בתרומות אך אין דבר כזה בבתי הספר שבתחתית הסולם.

שנית, יש סעיף המתקרא הכנסות עצמיות. קרוב לוודאי השתתפות הורים. גם כאן התחלקות הכסף משקפת את המעמד החברתי. בצמרת מדובר בערך ב-  1300 שקלים לתלמיד. בתחתית אולי 100. באמצע - רוב מדינת ישראל - זה בערך 600.

שלישית, תקציבי הרשויות המקומיות. כאן הכסף הגדול -  בין 2,000 שקלים ל- 4,000 שקלים לתלמיד במחצית העליונה של מדרג בתי הספר. בתחתית הסכום  הוא 500. ומכך לומדים שגם אם משרד החינוך יבצע "תיקצוב דיפרנציאלי" מהפכני – תוספת 30% לבתי הספר בתחתית – עדיין רעננה תעשה מטבריה קציצות חינוכיות.
כל זה נהיה אקטואלי כשהודיע שר החינוך, שי פירון, על התקצוב הדיפרנציאלי. כולם ברכו את שר החינוך על המהלך הנועז. כי בשביל שפע מילים אין צורך בתקציב.


החשבון הדיפרנציאלי של יולי תמיר

לפני כמה שנים חשף מי שהיה מדען ראשי במשרד החינוך את מהלך ה"תיקצוב הדיפרנציאלי" שהנהיגה שרת החינוך יולי תמיר. התכנית, שלא כמו תכנית פירון, היתה באמת דרמטית. זו הסיבה שהיא מעולם לא התבצעה. התברר כי כדי לתקן את העיוותים בתיקצוב, רעננה למשל לא תקבל אגורה מהממשלה, וחצור הגלילית תשחה בכסף ציבורי – שמגיע לילדיה. תמיר, סיפר המספר, קיבלה רגליים קרות והודיעה כי ה"תיקצוב הדיפרנציאלי" יחול רק על תוספת התקציב לכשתתקבל.
לימים, אכן התקבלה תוספת והועברה כולה לשכר המורים והסדרי עבודה חדשים.

שי פירון קיבל אמנם תקציב ענק אבל הדיפרנציאל תקוע בעבר. עתה הוא מבטיח שינוי. הכלכלן נחום בלס ממרכז טאוב שניתח את הודעת פירון מצא שהשינוי מצטיין בקטנותו. במלוא תקציבו יגיע לשינוי של 15% בשעות השבועיות שמקצה משרד החינוך.

אלא, מראה בלס, פירון הולך בעקבות תמיר. הוא לא משנה את נוסחת הקצאת התקציב הקיימת.  התוספות ימומשו רק כשיגיעו תקציבים חדשים. וכפי שקורה  אצלנו פעמים רבות התקציב זז למקום אחר. תישאלו את תמיר.
(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב 2.12.2014)

שתפו: