מס גז



בשנים 2006-10 היה לישראל עודף של כ – 6 מיליארד דולר לשנה בחשבונות שלה עם חו"ל. בשנה שעברה נמחק כל העודף הזה.  לאן נעלמו 6 מיליארד דולר?

לא, זה לא הבור הפיננסי שעליו מקונן שר האוצר. הבור של לפיד הוא בור ממשלתי. להיכן הלכו  הדולרים הנעלמים אנחנו יודעים בוודאות גדולה:  רובם לרכישת סולר ומזוט כדי להפעיל את תחנות הכוח לייצור חשמל. צמצום התפוקה של שדה הגז הטבעי ים תטיס (בים מול אשדוד) והפסקת יבוא גז טבעי ממצרים (כנראה בגלל מחסור בגז ולא מטעמי פוליטיקה) אילצו את חברת חשמל לייצר חשמל מדלקים אחרים – ויקרים יותר. כך נשרפו  הדולרים.



אלא שהחודש החלה הזרמת גז טבעי משדה תמר (בים מול חיפה), ומכאן תשתנה התמונה באופן דרמטי. עד מתי? התשובה לשאלה הזו תלויה בעיקר בהחלטה אם להתיר יצוא גז טבעי. ועדה ממשלתית המליצה להתיר יצוא של מחצית הכמות שלפי האומדנים נמצאת במאגרים. שר האנרגיה והמים, סילבן שלום, כבר הודיע שהוא תומך ביצוא הזה. גם ראש הממשלה בעד. אלה כבר שתי סיבות טובות להתנגד למהלך המוצע.

השיקול החברתי

ויש עוד: ראוי להשאיר את משאב הטבע הזה גם לילדינו ולדורות הבאים.  לפי הערכת בנק ישראל (דו"ח שנתי 2012 עמוד 228) מדיניות היצוא שבה תומכים נתניהו ושלום תכלה את שדות הגז ב – 2038. מכאן קל להסיק כי איסור יצוא ישאיר מלאי גז עד לשנת 2060 בערך. אלא שקברניטי השלטון שלנו בשיתוף טייקוני הגז לא מתעניינים בעתיד. רק בהווה.

השיקול הכלכלי

אם מתעלמים מהדורות הבאים יש שיקול נוסף וכלכלי מדוע ראוי להימנע מיצוא: "המחקר, שבדק נתונים על 94 מדינות לאורך 40 שנה, מצא שלגילוי גז בהיקף גדול יש השפעה שלילית מובהקת על היצוא" נכתב בדו"ח בנק ישראל. הבנק בדעה שראוי להנהיג מדיניות שתמנע את הפגיעה ביצוא. מה גם שבעוד 25 שנה תתהפך המגמה בגלל אזילת מלאי הגז.

איך עושים את זה? הבנק רומז: "פריסת יצוא הגז על פני שנים ארוכות יותר". מכאן ברור שאיסור מוחלט של יצוא הגז הוא האופטימלי מבחינה כלכלית.

מכיוון שמה שהוא אופטימלי למדינה מעניין כקליפת השום את האדונים נתניהו, שלום, תשובה ושותפיו האמריקאים סביר מאוד שהממשלה תאמץ את מדיניות היצוא הנדיבה.

אז מה עושים?

הפתרון נמצא באותו בור פיננסי שעליו מתלונן שר האוצר. גודלו של הבור היה אשתקד 40 מיליארד שקל. באותה תכנית כלכלית שמבשל האוצר לשנתיים הקרובות יש הרבה מסים נוספים וקיצוצים בשירותים הציבוריים. לפיד הגדיר את הצפוי מאותה תכנית כלכלית במילה "מלחמה" (כך!). מה שמעלה את השאלה האם אפשר להקטין את מספר הנפגעים במלחמה הצפויה.

התשובה היא במס גז. המס המוצע יוטל על יצוא גז. שיעור המס יהיה כזה שיאפשר לבעלי הזיכיון (תשובה וחבריו האמריקאים) למכור גז בחו"ל אבל רק ברווח קטן. בעוד שלפי התכנית הקיימת היצוא יתבצע רק משדה לויתן (בין ישראל וקפריסין) שבו טרם החלה ההפקה, ההצעה היא לאפשר להם ליצא גז כבר עכשיו, משדה תמר. אבל בתמורה יהיה מס על כל קילו גז שיימכר.

עכשיו תבחרו: האם להעדיף קיצוץ של מיליארד שקל בשעות ההוראה בבתי הספר או להטיל מס של מיליארד שקל על יצוא גז.
27.4.2013

שתפו: