30 באוגוסט 2012

שודדים ילדים



יש משהו אירוני בעובדה שהאיש  שמזוהה יותר מכל עם צמצום כוחם של טייקוני הגז הטבעי הוא האיש שהכשיר את השרץ לשוד הילדים הגדול. הכירו בבקשה את פרופסור איתן ששינסקי.

ששינסקי עמד בראש ועדה ציבורית שהמליצה לפני כשנה על מיסוי ההכנסות מגז טבעי. על פי אומדנים – לעולם יש ויכוח על טיבם – בשדות הגז תמר ולוויתן שבים התיכון מול מפרץ חיפה יש כמויות גדולות של גז טבעי – דלק נקי יחסית שמשמש בעיקר כחומר גלם לייצור חשמל. על פי האומדנים האלה כמות הגז שנמצאה תספיק לצריכה של ישראל למשך 50 שנה. וזה אומר שלא רק בני הדור הזה אלא גם ילדינו ונכדינו יוכלו "ליהנות" ממשאב הטבע הזה.


מס על גז

משנמצא הגז (נחזור על זה: מדובר באומדנים בלבד) הקימה הממשלה את ועדת ששינסקי שהמליצה  להטיל מס מיוחד על גז טבעי. ההמלצה עברה ריכוך - ראשית בידי ששינסקי עצמו ואחר כך בהליך החקיקה. את ההמלצות שהתקבלו בסופו של דבר אפשר לסכם כך: בעשור הקרוב לא נראה מהמס הזה גרוש. אחר כך יתחיל להכנס הכסף.

האם המס חשוב? זו לכאורה שאלה תמוהה. בוודאי שכן -  יאמר כל שונא טייקונים ובעל מודעות חברתית. אבל למעשה  המס נחוץ רק אם בלעדיו יישארו ההכנסות  בידי אנשים פרטיים – הטייקונים מישראל וארה"ב שהם בעלי הזיכיונות על שדות הגז. אבל אילו היה הזכיון  בידי הציבור – הממשלה – לא היה כל צורך להטיל מס על ההכנסות מגז (ששונה ממס על הזיהום שגורם הליך ניצול הגז). בדיוק כמו שלא מתבקש מס על חברה ממשלתית שמפיקה מים מהכנרת.

השמאל אוהב את ששינסקי

אלא שבמציאות הנוכחית החלופה לאי הטלת המס הייתה יותר כסף טייקוני, ולכן המלצות ששינסקי נחשבו "מתקדמות" ו"חברתיות". לפני כמה חודשים הקימה הממשלה ועדה נוספת – ועדת שאול צמח – שהמליצה השבוע כי לזכייני הגז הטבעי תהיה זכות לייצא מחצית מכמות הגז הטבע ש"נמצאה" (ושוב איזכור: שום דבר לא נמצא מלבד אומדנים).

הנה דילמה: ללא יצוא גז לא ייראו הרבה כסף ממס ששינסקי. עם יצוא גז אנחנו שודדים את ילדינו, כי – לפי האומדנים – הגז ייגמר בעוד 25 שנה. הילדים יצטרכו לקנות את הגז עבור עצמם, מה עדיף?
השאלה הזו הופנתה לאיתן ששינסקי. כלומר היא לא הופנתה. שאלו אותו מה ראוי שתהיה מדיניות היצוא, והוא השיב שצריך לתת לזכיינים לעשות מה שטוב עבורם. לא צריך להיות גאון כדי להבין שהזכיינים – טייקוננו – רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר מהר. הילדים מעניינים את התחת שלהם.

הפודל של הטייקון

מילא ששינסקי. הוא פרופסור נטול אחריות ציבורית. עוזי לנדאו הוא שר האנרגיה והמים. הוא, למי שלא יודע, הבוס של שאול צמח. לנדאו נשאל מה ראוי והשיב, כמו פודל של טייקון, שיצוא עדיף כי בלעדיו הטייקונים לא יפתחו את שדות הגז. ואז לא רק שלא יהיה יצוא, אלא גם לא יהיה גז לשימוש מקומי. לנדאו, ולא בפעם הראשונה, מטעה את הציבור.

אין כל קשר בין היצוא ובין ההפקה לשימוש מקומי. יכול היה הלנדאו, באמצעות הצמח, להודיע כי לא יהיה יצוא גז טבעי, וכי בעל זיכיון שלא יפיק גז טבעי בתוך שנה ייאבד את הזיכיון שלו. וכדי למנוע לזות שפתיים של אנשי ימין וחסידי "הקניין הפרטי" כל שקל שהזכיינים הוציאו עד לאותו מועד יושב להם בתוספת ריבית שמשלם החשב הכללי על חובות המדינה.

אז מה עושים?

במצב כזה יש לזכיינים שתי אפשרויות: לא להפיק גז, לקבל את כספם בחזרה וללכת הביתה. או כן להפיק גז ולהפיק רווחים מישראל על פני 50 השנה הבאות. או אז הם גם קושרים את גורלם בגורל ילדינו.
אבל לנדאו מעדיף להטעות את הציבור ולהלך אימים שלא יהיה גז. הרי,  בתוך שנה לכל היותר,  תמצא הממשלה מישהו אחר שיפיק את הגז מהים, ובא לציון ולילדיו הגואל. רבים בעולם יקפצו על המציאה.הרוסים – לדוגמא - ממש מתחננים להיות שותפים ויש עוד.. אבל אל דאגה, הטייקונים הקיימים היו מתבכיינים ועושים את העבודה בעצמם. כי רווח ולו של אגורה עדיף על אפס רווח. וזה הרי מה שטוב בקפיטליזם.
ומה יהיה על המס? תקבולי המס ייפרשו על פני 50 שנה במקום 25 שנה. וכך הילדים שלנו ייהנו גם מגז וגם ממס. לעומת שיטת ששינסקי-לנדאו-צמח ולפיו גם לא יהיה להם גז וגם לא יהיה להם מס.
30.8.2012