21 באוקטובר 2017

המינימום של גבאי



יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, הצליח השבוע לייצר מהומות. די נדיר שאיש אופוזיציה מצליח לרכז כל כך הרבה תשומת לב. גבאי הצליח ולכן ישלם גם מחיר.
הוא התחיל בהודעה שהרשימה המשותפת לא תהיה בקואליציה שתנהיג מפלגת העבודה. זה עיצבן את אנשי השמאל, ובצדק מבחינתם. את הימין הקיצוני ששולל כל הסדר מדיני גבאי לא פוסל אוטומטית. אבל את  המפלגה שהכי תומכת בהסדר שתי מדינות הוא פוסל על הסף על אף שלכאורה הוא תומך בהסדר כזה. (העצה השבועית - מספר 15 – הנמצאת כאן מתייחסת לעניין).

17 באוקטובר 2017

חרא של ציפורים



לפני כשנה שאל אותי ידיד האם כדאי לו, מבחינה כלכלית, לפרוש לפנסיה. זה תרגיל בחשבון כאשר מצד אחד יש פנסיה שאפשר לקבל עכשיו ומצד שני יש פנסיה גדולה יותר במועד מאוחר יותר.  ההפרש לא היה גדול ולפיכך הצעתי לו להחליט על פי מדד פוליטי. על פי החוק על הממשלה לתקן את הסדר הפנסיה הקיים על פי תוחלת החיים (העולה) והריבית (הדפוקה). מה הסיכוי, הסברתי לידיד, שהתיקון יתבצע בשנה-שנתיים הקרובות?

14 באוקטובר 2017

אסון הלייזר




העולם, ולא בפעם הראשונה, נגדנו ובקצב הולך וגובר. אמנם כבר למדנו כי כאשר חמאס ופתח – שני האירגונים הפלסטינים הגדולים – מסכימים, זה אומר מעט מאוד. אבל זה בכל זאת מטריד, כי ברור שעושים עלינו תרגיל. בראש חמאס עזה עומד מי שהיה ראש הזרוע הצבאית,יחיא סנוואר, כלומר טרוריסט עם תעודות. ובראש משלחת החמאס לשיחות עם פתח עומד מי שהיה ראש הזרוע הצבאית בגדה המערבית, סלאח ערורי, גם הוא  בעל תואר מוסמך בטרור. אז מה פתאום שני טרוריסטים מדברים "הסכם"? ברור שיש כאן בלוף ראוי לחשיפה.

10 באוקטובר 2017

הכלכלן חוטף סטירה


זה באמת דורש אומץ לב: לתת פרס נובל בכלכלה למישהו שטוען שכלכלנים מנותקים מהמציאות. מה יעשו עתה כלכלנים? האם מי מהם יזרוק ממחר את המודל הכלכלי שנלמד עשרות בשנים בדקדקנות מתמטית? זה כבר דורש אומץ לב מסוג אחר.

7 באוקטובר 2017

מלאימים או משחיתים?



מבין המתעבים את בנימין נתניהו יש קבוצה לא קטנה הזוכרת לו חסד נעורים. מעמד מקשקשי הכלכלה זוכר בערגה את השנתיים (2003-5) שבהן כיהן כשר אוצר בממשלתו של אריאל שרון. ההשקפה בקרב אותם קשקשנים היא ששר האוצר דאז תפס מנהיגות, תפס שליטה על התקציב הממשלתי, קיצץ בקיצבאות (במיוחד בקיצבאות ילדים) והוליך כלכלה כושלת אל האור.

3 באוקטובר 2017

רובוט מפלצתי



למען קוראים צעירים, אחזור 20 שנה לאחור. אדם מבקש לשלוח מכתב לרעהו. לשם כך, הוא זקוק לעט ולנייר. את הנכתב הוא שם במעטפה, מדביק בול שאותו הוא רוכש במשרד הדואר וזורק את המעטפה המבויילת לתא דואר – אחד ממאות הפזורים ברחבי העיר.
מה שנמשך כיממה,  הפך, בסיוע הטכנולוגיה, לעניין של דקות אחדות בכתיבת ומשלוח טקסטים כתובים דרך הטלפון או מחשב אישי אחר.

30 בספטמבר 2017

מדד ההצלחה



אנחנו בראשית שנות ה- 80' של המאה שעברה. האינפלציה היא בסדר גודל של 400% לשנה. כולם עסוקים בשיטות איך לברוח מהכסף ולרכוש מוצרים כי הכסף מאבד מערכו מדי יום. ואז משמיע שר התעשייה הצהרה ולפיה האינפלציה "האמיתית" היא אחוזים ספורים, ולא ה – 400 שמודדים  "כי יש לנכות מהמדד הנמדד את הפיחות". גם קודם להצהרה המפתיעה גדעון פת לא נחשב למי-יודע-מה. עכשיו הוכתר לאידיוט דרגה 3.